המציאות החדשה שבה כמעט כל משפחה מסוגרת בתוך עצמה מורכבת וקשה במיוחד עבור כ-60,000 ניצולי השואה שחיים בישראל מתחת לקו העוני. מי שפוגשים אותם הם

תינוקות גדלים בכבוד !מדי יום שיחות כאלו מגיעות אלינו למוקד "לחיות בכבוד"מעבר לקו אמא דומעת וברקע קולו של תינוק רך "הגעתי הביתה מבית החולים ואין לי

אנחנו בכותרות ? אצלנו כל יום יום השואה??? אל תדברו על ניצולי שואה תעשו למען ניצולי שואה ?? ניצול שואה לא צריך להילחם!??תאמצו ניצול שואה

בית פרטי ברחובות פתוח לכולם? אוכל חם למי שרעב? מאות ארוחות ביום, חיתולים ומטרנה למשפחות נזקקות, אפס שיפוטיות.כבר בתחקיר אני מבינה שמדובר באנשים יוצאי דופן.יוזמה

אנחנו בעמותת לחיות בכבוד פוגשים לצערנו את הנזקקים כל השנהופועלים למענם כבר במהלך ה25 שנה האחרונות ולא רק בפסח . את השאלה המוכרת "אמא, מה

עבור רוב הישראלים, בהלת הקורונה כבר עברה, גם אם המחלה עצמה עדיין נוכחת. אך עבור הקשישים וניצולי השואה, הסגר עדיין ממשי, והם נשארים מבודדים ובודדים